אם אתם מחובבי הבננה ברד כמוני אולי יעניין אתכם לקרוא על ההיסטוריה של העוגה ה'תמימה' הזו. וגם תקבלו ממני את הגרסה שלי לעוגה המדהימה הזו.
בואו נדבר קצת היסטוריה
אי שם בשנות ה30 נכתב בפעם הראשונה מתכון לבננה בראד שפורסם בספר My New Better Homes and Gardens Cook Book
"אם אין לחם תאכלו עוגות"
אתם בטח שואלים- למה דווקא אז?
מ3 סיבות עיקריות:
- תקופת 'השפל הגדול'- ב1929 קרסה הבורסה בניו יורק אחרי הרבה זמן של יציבות. {היום שזה קרה ידוע בשם 'יום חמישי השחור'} לאחר מכן לאורך שנות ה30 בכל העולם, ובאמריקה בפרט, סבלו מעוני חמור מאוד. עד לרמה שעקרות הבית לא היו מוכנות לזרוק שום פירור אוכל. אפילו אם מדובר בבננה "רקובה".
- המצאת מערכות הקירור- לפני המצאת מערכות הקירור היה קושי לייבא לאמריקה פרי שמבשיל ומרקיב מהר כל כך כמו בננה.
- אבקת אפייה/סודה לשתייה החלה להיות יותר פופולרית בשנים האלו, והיא יכלה להוות מעין תחליף מהיר לשמרים שמשמש ללחם.
כל אלו נתנו למחברים של ספרי הבישול השראה לכתוב מתכונים ללחם מהיר שעשוי מבננה.
תמונה מתוך Wikimedia Commons
איך המתכון של השתנה לאורך השנים?
מה שיפה בכל זה שכל מתכון משקף את המצב הכלכלי/החברתי שהיה באמריקה בכל עשור משנות ה30 עד ה60
המתכון בשנות ה30
המתכון הראשון שפורסם לבננה בראד היה עשוי מקמח כוסמין (שנחשב לזול), בנוסף כמות הסוכר והשומן בו הייתה נמוכה יחסית. והמרקם שלו יבש ומזכיר לחם.
זה בהחלט משקף את הקושי הכלכלי של המשפחות באותה תקופה
המתכון בשנות ה40
המתכון הזה פורסם בספר "The Joy of Cooking" והוא מכיל שמנת חמוצה או רוויון {שהיו יותר נגישים מחלב טרי}. ה'לחם' יוצאת במרקם בסדר אבל הוא מאוד רגיל וסטנדרטית- כמו רוב המאכלים באותה תקופה.
המתכון בשנות ה50
המצב הכלכלי התחיל להשתפר באמריקה, היו הרבה חיילים, אנשים שלמדו בקולג', הקימו משפחות.
ובהתאם- בספר הבישול "Betty Crocker's Picture Cook Book" הפעם ה'לחם' יוצא יותר גדול, אבל הוא עם כמות מופחתת של שומן, סוכר, ובננה. הטעם שלו יוצא תפל ולא טעים.
המתכון בשנות ה60-70
ממש כמו השינוי שחלו בחברה אמריקאית {המחאות על מלחמת ויאטנם, עלייתם של הביטלס, והתפתחות תרבות ההיפים} כך גם חלה סטייה בגרסה של לחם בננה.
העוגה מתוך הספר "The Moosewood Cookbook" מכילה שקדים, קפה, תפוז, אגוז מוסקט, תמצית וניל.
ע"פ עורכת הכתבה ב-King Arthur הלחם בננה יוצא יותר כמו מרקם של עוגתי בטעם עשיר.
המתכון בשנות ה80
בתקופה הזו התחילו לאהוב מאכלים עם טעמים חזקים כמו פסטו, סושי, טירמיסו ועוד.
המתכון שהעורכת בדקה הפעם היה בספר מתכונים שהיה פופולרי באותה תקופה – "The Silver Palate Cookbook". עשוי מכ 50% קמח מלא, והוא היה עשיר בחמאה- לדעתה של העורכת הוא לא מוצלח במיוחד.
המתכון בשנות ה90
החלו להתפרסם כל מיני גרסאות שהתמקדו בעיקר בהשגת מרקם של עוגה עסיסית בטעם בננה מודגש, ועם תבלון מתאים.
המתכון בשנות 2000s ו- 2010s
צצו להם הרבה גרסאות בריאות, ללא גלוטן, תחליפי סוכר וכדומה.
[המידע בפוסט מבוסס מהאתר של King Arthur]
המתכון המנצח
בגרסה שלי לבננה ברד יוצאת עוגה עשירה, במרקם עסיסי ורטוב. בנוסף, היא מתובלת בקינמון, וכמות נכבדת של בננה. גילוי עתידות: היא הולכת לגרוף המון מחמאות.
מעניין אותי לדעת
תרשמו לי בתגובות אם תרצו לקרוא עוד תוכן מסוג כזה?
ועל איזה היסטוריה של מאכלים נוספים מעניין אתכן לקרוא? כי אני אישית מאוד נהנתי לחקור ולרשום את הפוסט הזה
